השבוע ברמז וחרוז 16.4.20 הפתרון המפורט


כותרת

ייחודיות המניין הנמשך והכואב
המימון שנאסר לבצעו מבעוד מועד
הנושאים: * מעקב נתוני הקורונה היומי ופסק ההלכה שמותר להתפלל תפילת יחיד שלא במניין. * עיכוב במתן כספי העזרה וביטול חגיגות המימונה.

פירוט:
הנושא הראשון:
·      "ייחודיות" – התהליך מאוד ייחודי ומצמרר. רמז ליחיד – תפילת יחיד
·      "המניין" – מילה נרדפת לספירה. מצוות קיום תפילה של 10 מתפללים.
הנושא השני:
·      "המימון" – כפשוטו. רמז בסימוך למימונה.
·      "שנאסר" – רמז לאיסרו חג.
·      "במועד" – כפשוטו, מילה נרדפת לחג.

לפני הכל...

כשהימים הבודדים כבר דומים לימים האחרים
כשלנתונים תחת בידודים, נוספים מיני הסגרים
כששומעים בכאב ודאגה על משמעות הנתונים
חיוך קל, קריצה וחיבוק עוזרים להקל בצוק העתים

מה קורה לנו..

הם חדלו לקושש ועזבו את המקום עם דמעות שליש
הם הסתתרו מאחורי מסך כשעבר על פניהם בכביש
בהגיעם בבוקר ל"זקן" בשדה, למלונם הבודד הוא החיש
הנושאים: * המתים מקורונה בבתי האבות מהווים כשליש מכלל הנפטרים. * חובת חבישת מסיכות על הפנים במרחב הציבורי. * העברת כל הנוחתים בנתב"ג למלונית לבידוד.
פירוט:
הנושא הראשון:
·      "חדלו" – רמז בסימוך למחדל.
·      "לקושש" – רמז בסימוך לקשישים
·      "עזבו את המקום" – רמז לפטירה.
·      "דמעות שליש" –כפשוטו: צער רב. רמז לגודל חלקם בסה"כ הנפטרים.
הנושא השני:
·      "מסך" רמז למסיכה
·      "עבר על פניהם" רמז למיקום המסיכה – על הפנים
·      "בכביש" – רמז לרחוב, מרחב ציבורי
הנושא השלישי:
·      "לזקן" – כינוי של דוד בן גוריון (הביוגרף מיכאל בר זוהר סיפר איך נולד הכינוי. בן גוריון ישב במלחמת העולם השנייה עם חברים במסעדה, וילדה קמה ושאלה: "מי זה הזקן הזה?"). בן גוריון - רמז לנתב"ג.
·      "בבוקר...בשדה" – רמז לשדה בוקר, קיבוצו של בן גוריון.
·      "הבודד" – רמז לבידוד.

אתה בחרתנו...

זה שהטיל, עשה את המוטל ונטל את המטלה בחזרה
והשניים שנועדו, יעבירו את חלקם, ביחד, אל זו שנבחרה
הנושא: אי חידוש המנדט להרכבת ממשלה מהנשיא על בני גנץ והעברת ההכרעה לכנסת.
פירוט:
·      "זה שהטיל" – רמז לנשיא, ראובן ריבלין, שבמסגרת סמכותו מחליט על מי להטיל את הרכבת הממשלה
·      "נטל את המטלה חזרה" – רמז לאי הארכת תקופת המנדט שניתן לגנץ.
·      "השניים שנועדו" – רמז לנתניהו וגנץ שנפגשים למו"מ.
הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ - לכל דבר יש סיבה, ודברים לא קורים במקרה. אם שני אנשים הולכים ביחד, הם נפגשו לפני כן במקום כלשהו, ולא הולכים ללא סיבה יחדיו. מקור: ”רק אתכם ידעתי, מכול משפחות האדמה; על-כן אפקוד עליכם, את כל-עוונותיכם; הילכו שניים, יחדיו, בלתי, אם-נועדו; הישאג אריה ביער, וטרף אין לו; הייתן כפיר קולו ממעונתו, בלתי אם-לכד.“ (עמוס ג, פסוקים ב – ד). הביטוי נאמר בהקשר של הדברים שאמר הנביא עמוס לממלכת ישראל כתוצאה מחטאיהם, ומסביר לעם מדוע ה׳ נוהג בהם ביד קשה. הוא אומר שכאשר שניים הולכים יחדיו, סימן שהם קבעו להיפגש, דהיינו, שלכל דבר יש סיבה ודברים לא קורים במקרה. בנבואתו, הנביא מתכוון שבגלל שאנשי ממלכת ישראל חטאו, ה׳ נוהג בהם ביד קשה.
·      "חלקם" – רמז בסימוך למחלוקת
·      "ביחד" – רמז בסימוך לאחדות
·      "זו שנבחרה" – רמז לכנסת.

בזו הקטנטונת...

העיסוק המתמיד בשוויים
שוב נערך בחשאי בהיעדרם
הנושא: אפשרות למו"מ חשאי ובתיווך לעיסקה על שחרור השבויים והנעדרים מידי החמאס.
פירוט:
·      "העיסוק" – רמז בסימוך לעיסקה
·      "שוויים" – רמז בצליל לשבויים.
·      "בהיעדרם" – רמז בסימוך ובצליל לנעדרים.

המילון העברי קורוני (המשך)

"לא רואה אותך ממטר" - מפגש רק משני מטר
צימר משפחתי? - מלונית לבידוד
סגר בשטחים? - הסגר בין ערים
"לא כל יום פורים" - מסיכות חובה על הפנים



תגובות