השבוע ברמז וחרוז 19.3.20 - הפתרון המפורט


כותרת

החרמת שיתוף בצד החמרת בידוד
פיקוח בוויכוח על מעקב צמוד
הנושאים: התנגדות הליכוד לרוב בכנסת בעזרת הרשימה המשותפת, החמרת הנחיות הבידוד, הויכוח על מניעת דיון בוועדת חו"ב על הפעלת המעקב האלקטרוני.

על מה שקורה לנו..

לחנוכת הבית "הוזמנו" כולם, גדולים כקטנים
ולאחריה נמשך הדו-שיח אצל רחוקים כקרובים
הנושא: השבתת מערכת החינוך ומעבר ל"לימוד מרחוק".
פירוט:
·      "חנוכת הבית" – מערכת החינוך הושבתה והילדים נשלחו הביתה
·      "הדו-שיח" – רמז ללימוד מרחוק.

היושבים שמברכים ונושאים עיניהם למרומים בדבקות
אמרו "רב לנו" משליטתכם ומנייננו ימנע מאיתנו הידבקות
הנושא: הישיבות לא נסגרו והרב קנייבסקי (מדגל התורה) הנחה שאסור להפסיק לימוד תורה.
פירוט:
·      "היושבים" – רמז בצליל ל"ישיבות"
·      "שמברכים" כפשוטו, וגם, רמז בצליל ל"אברכים"

·      "למרומים" – ביטוי למתפללים ושהשכינה נמצאת בשמים
·      "רב לנו" – רמז לרב קנייבסקי
·      "מינייננו" – רמז למניין, שנדרש עבורו 10 מתפללים. רמז להנחיה שהייתה לא לעלות על 10 מתקהלים.
 משהוחלט ברוב עם, שאין סיבה למסיבה בשל האווירה
הרוחצים והרצים ירדו מן העץ לא מרוצים ובלית ברירה
הנושא: הובהר להמונים (שחלקם מאלה שהוצאו לחל"ת) שאיסור עבודה אין פירושו ימי חופש בפארקים ובים.
פירוט:
·      "משהוחלט" – רמז ל"חל"ת" – חופשה ללא תשלום אליה הוצאו רבים מהעובדים במשק.
·      "ברוב עם" – רמז לכמות העצומה של עובדים שיצאו לחל"ת
·      "סיבה למסיבה" – ביטוי שהשתרש מהתקופה שבערוץ 1 (היחידי באותה עת) שודרה כל שישי בערב תוכנית בשם זה בהנחיית רבקה מיכאלי, וכללה ראיונות והופעות בידור. הביטוי בא להדגיש שאפשר לחגוג גם ללא סיבה מיוחדת.
·      "הרוחצים" – אלו שיצאו להינפש בחופי הים
·      "הרצים" – רמז למתכנסים בפארקים (רבים הרצים בשבילי הפארקים)
·      "ירדו מהעץ" – ביטוי לאנשים שהבטיחו הבטחות ללא כיסוי ונאלצו להודות בטעותם ולהנמיך את הבטחותיהם.
 הדור החדש והחסון "שומר נגיעה" מ"דור הזהב" שאולי מסוכן
ולמול נוף ה"הר עם הקרון" סעדו הדיירים הוותיקים בדד במכוון
והצובאים על הכניסה חסמו גם את היציאה עד לשעת מבחן
הנושאים: * ההנחיה שאין ברירה ושיש לשמור על בני ה-60 ומעלה שמהווים קבוצת סיכון בהפרדה מבני שפחה הצעירים. * מטפלת במוסד גיל הזהב "נופים" בהנרייטה סאלד בירושלים הדביקה דיירים והבניין בודד. * הצבא החליט לעצור יציאות חיילים הביתה למשך חודש, כרגע.
פירוט:
הנושא הראשון:
·      "הדור החדש" – הדור הצעיר
·      "החסון" – רמז לעובדה שגוף צעיר מחוסן יותר, עפ"י הסטטיסטיקה, בפני הקורונה
·      "שמירת נגיעה" הוא מונח פופולרי בן זמננו המתאר את שמירת האיסור, המכונה גם בשם איסור נגיעה, הקיים בהלכה היהודית על מגע תאוותני, בין גבר ואישה האסורה עליו באיסור עריות. איסורי הערווה השכיחים הם איסור אשת איש - האסורה לכל הגברים שאינם בעלה, האיסור לכל גבר יהודי של נידה - אישה יהודייה שנטמאה בדימום מהרחם (כגון במחזור החודשי) וטרם נטהרה ממנו באמצעות טבילה[דרוש מקור], וגויה - שאסורה נגיעתה בכל גבר יהודי בגזירת חכמים. בדרך כלל השימוש במונח נעשה כדי לתאר אדם מסוים כ"שומר נגיעה", במשקל "שומר שבת" ו"שומר כשרות".
·      "דור הזהב" - הוא כינוי לתקופת פריחה בולטת של עם, מדינה או תחום פעילות. תור הזהב של יהודי ספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים. תקופה שמוזכרת כביטוי "נוסטלגי" על היסטוריה מוצלחת. כאן הכוונה לרמוז על אהבת והערכת הדור הצעיר את הדור המשפחתי המבוגר שכיום מוגדר כשכבת גיל בסיכון. סימוך להגדרת הגיל השלישי כ"גיל הזהב".
הנושא השני:
·      "ההר עם הקרון" – רמז להר הרצל ול"יד ושם" בו מוצג קרון מרכבת המוות שלקחה יהודים למחנות המוות באושוויץ. רמז לעובדה שמעון לגיל הזהב "נופים" בירושלים ממוקם אל מול נוף ההר.

·      "סעדו" – רמז לעובדה שחלק מהדיירים במחלקה סיעודית
·      "בדד במכוון" – רמז לכך שהבניין על דיריו הוכנס לבידוד.
הנושא השלישי:
·      "הצובאים" – רמז לצבא.
·      "הכניסה" חסמו" – רמז לעובדה שצה"ל מגן ומונע כניסה לא מאושרת לאורך הגבולות
·      "היציאה" – רמז ליציאה לחופשה.
באופן כללי ניתן, בחירום ובשעת לילה, שרות תיקונים
וההודעה מה עלותו נשלחת מיידית לכל הסובבים
הנושא: אישור ממשלה, שניתן בלילה, עפ"י תקנות לשעת חירום, להפעלת מעקב סלולרי ע"י השב"כ
פירוט:
·      "כללי", "שרות" – רמז לשב"כ
·      "חירום" "ובשעת" "תיקונים" – רמז לתקנות לשעת חירום.
·      "בשעת לילה" – התקנות אושרו ע"י הממשלה בשעת לילה מאוחרת
·      "מה עלותו" – רמז לתרגום של ווטסאפ.
·      "לכל הסובבים" – ההודעה על חשש להידבקות נשלחת לאנשים ברדיוס קרוב לנדבק המזוהה.
בשדרה, לעת ערב, נגזר עלינו לקבל מצוות "נשמע ונעשה"
ובראש הדברים - שהתרסיס הלא שקוף מטשטש את הנושא
הנושא: שידור "הודעת רוה"מ כמעט מדי ערב על הגזרות שנתקבלו, במהלך השידור חזר רוה"מ והראה שקף על פיזור רסס העיטוש והחובה להשתמש בטישו..
פירוט:
·      "בשדרה" – רמז לשידור

·      "נגזר עלינו" – רמז לגזירות ורמז שההודעות שודרו בכל הערוצים.

·      "נשמע ונעשה" – רמז בהפוך על הפוך ל"נעשה ונשמע". נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הוא ביטוי המופיע בספר שמות מפיהם של בני ישראל במעמד הר סיני. בעקבות דברי חז"ל, הפך ביטוי זה לסמל מובהק של אמונה שלמה וקבלת התורה ללא תנאים. הפרשנות המקובלת רואה בביטוי זה סמל לקשר הסימביוטי בין קבלת עול מצוות לקבלת עול מלכות שמיים. וישנם פירושים רבים מדוע קודם ה"נעשה" ל"נשמע".
·      "ובראש הדברים" – רמז לראש הממשלה, הראשון בדוברים
·      "התרסיס הלא שקוף" – רמז לשקף בו מצויר הרסס היוצא מאפו של המתעטש
·      "מטשטש" – רמז לטישו, מחטה מניר לקינוח האף
הוא קרא לנו וסימן שטוב שהופענו במפתיע ובגישה בריאה
מצוות "פרו ורבו" שוב מומשה והילדים הונפו אל על בפליאה
הנושאים: * הפיכתו של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ל"מרגיע הלאומי * החזרת הצעירים והצעירות שנתקעו בדרום אמריקה בטיסות אל על חזרה מלימה פרו לארץ.
פירוט:
הנושא הראשון:
·      "קרא לנו" – רמז בצליל לקורונה

·      "וסימן שטוב.." – רמז לשם בר סימן טוב
·      "הופענו" – רמז להופעותיו בתקשורת
·      "בגישה בריאה" – רמז למשרד הבריאות
הנושא השני:
·      "פרו ורבו" – רמז לעובדה שהמטוסים החזירו מפרו המונים. פרייה ורבייה היא מצווה מהתורה המגדירה מצוות חובה על גבר, ומצוות רשות על אישה, לקיום יחסי אישות במסגרת נישואין כדי להוליד ילדים. מהתורה החובה על הגבר חלה כל עוד לא הביא בן ובת, ומדברי חכמים יש חובה להמשיך לפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, ויש שפירשו שהכוונה לפחות עוד שני ילדים, כדוגמת מה שצוותה התורה. מצווה זו היא המצווה הראשונה המופיעה בתורה (שלחלק מהדעות) כל בני אנוש נצטוו בה, אולם (גם לאלו הסוברים כי בני נח מצווים ב"פרו ורבו") מאז מתן תורה בטלה המצווה לבני נח ונשארה רק לבני ישראל.
·      "אל על" – רמז לחברת התעופה הישראלית "אל על".
  
אתה בחרתנו...

מנוי וגמור על דיירי ביתנו המשותף שדגלנו יונף ראשון מעל הגג
ומאחד, שתיים ושלוש - כך קבע הראש - נגיע לשבע המיוחל במדורג
הנושאים: * קבלת המינוי מהנשיא לבני גנץ לנסות להרכיב ממשלה על סמך רוב שכלל את "ישראל ביתנו" ו"הרשימה המשותפת". * והשבעת הכנסת ה- 23 שבוצעה ע"י כניסת ח"כים מעטים יחד למליאה להשבעה.
פירוט:
הנושא הראשון:
·      "מנוי וגמור" – רמז למינוי שניתן לגנץ ע"י הנשיא
·      "ביתנו" רמז לרשימת "ישראל ביתנו"
·      "המשותף" – רמז ל"רשימה המשותפת"
·      "דגלנו", ראשון" – רמז לרשימת "כחול לבן" שגנץ עומד בראשה
הנושא השני:
·      "ומאחד, שתיים שלוש" – רמז לשיר "אחד שנים שלוש , אני אחשוורוש" – רמז לכך שיו"ר הכנסת קבע את תהליך הכנסת הח"כים להשבעתם.
·      "לשבע" – רמז בצליל ל"השבעה"
הוא לא השתהה, עשה בשעה האחת השעיה, ולא שעה לבעיה
והשלושה מירושלים, שהקדימו ביומיים, נתנו להוא חודשיים דחיה
הנושא: הודעת שר המשפטים באחת בלילה על השעיה ליום של מערכת המשפט, שבעקבותיה, למחרת, דחו 3 שופטי ביהמ"ש המחוזי בי-ם את משפט נתניהו שהיה אמור להתקיים כעבור יומיים, בחודשיים למאי השנה.
פירוט: אין צורך.
"שווה בשווה" או "תפסת מרובה לא תפסת" - מחלוקת על חלוקה,
ובמקביל, הוא נשאר לשבת על המדוכה, ועולה שאלת ההצדקה
הנושא: העימות בין גוש המרכז-שמאל ליו"ר הכנסת אדלשטיין על סירובו לקיים ישיבת כנסת להצבעות על בחירת ועדה מסדרת ויו"ר חדש.
פירוט:
·      "שווה בשווה" – רמז לתביעת הליכוד שהועדה המסדרת תחולק שווה בשווה בינם ל"כחול לבן".
·      "תפסת מרובה לא תפסת" – רמז לעובדה שנכון להיום, תביעת "כחול לבן" לחלוקת רוב-מיעוט בוועדה המסדרת ובחירת יו"ר מטעמם לא מתקיימת.
תפסת מרובה לא תפסת (במלואו "תפסת מרובה לא תפסת - תפסת מועט תפסת") הוא ניב שמשמעותו שמי שמנסה לקחת כמות לא סבירה (או להשיג יותר מדי) עלול שלא להצליח, או לאבד את מה שהשיג, ולהישאר בלי כלום. מקור הביטוי הוא בדברי רבי עקיבא בספר: "ימים שנים, יכול לימים הרבה, אמר רבי עקיבא: כל ששמועו מרובה ושמועו מועט, תפשתה המרובה לא תפשתה תפשתה המועט תפשתה."
·      "לשבת על המדוכה" – רמז למשיכת הזמן לקביעת מועד הישיבה ע"י אדלשטיין.
יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה, לשבת על המדוכה פירושו להתחבט רבות בבעיה, להתלבט ולדון בעניין באריכות ובכובד ראש.
מְדוֹכָה היא מכתש לכתישת גרעינים ותבלינים. שורש המילה הוא דו"ך, והוא קרוב לשורשים דכ"ך, דכ"א, דכ"י, ודכד"ך – המציינים כולם ביסודם שבירה וכתישה. המדוכה נזכרת לראשונה בתיאור אכילת המן במדבר: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת, וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן" (במדבר יא, ח).
  

בזה הגדול והרחב...

את יופיה העדין למראה, לא ניתן לתאר אלא בשירה
השתיים שלחופי "האגן", נפגעו אנושות ומצבן בכי רע
הנושאים* תחרות האירוויזיון בוטלה ועדן אלנה לא תשיר בה. * איטליה וספרד נפגעו הכי קשה מווירוס הקורונה. 
פירוט:
הנושא הראשון:
·      "את יופיה" – רמז ל"אתיופיה" העדה אליה עדן אלנה משתייכת.
·      "העדין" – רמז בצליל לשמה: עדן
·      "לא ניתן" – רמז לכך שהתחרות בוטלה.
·      "בשירה" – רמז לתחרות הזמר.
הנושא השני:
·      "האגן" – רמז ל"אגן הים התיכון"  אגן הים התיכון הוא האזור הגאוגרפי שמסביב לים התיכון. אגן הים התיכון הוא אזור טרנס-יבשתי הכולל בתוכו את הים התיכון, את האיים שבו ואת האזורים הסמוכים לחוף בשלוש יבשות - דרום אירופה, דרום-מערב אסיה וצפון אפריקה. המדינות שחלק משטחן כלול באגן הים התיכון נקראות ארצות הים התיכון.


וככלות הכל...

מקצה עולם ועד קצהו המאבק חסר הפשרות נמצא בעיצומו
ובכל קצוות הארץ בטוחים שהכל יחזור בסוף בשלום לקדמותו

תגובות